מי זכאי לקבלת אזרחות גרמנית?
אזרחי גרמניה לשעבר שאזרחותם נשללה מהם בין המועדים 20.01.1933 ו-08.05.1945 מסיבות פוליטיות, של גזע או דת וצאצאיהם יכולים לבקש את השבת האזרחות הגרמנית.
האם כל מי שנולד בגרמניה הוא אזרח גרמני?
לפי הדין הגרמני האזרחות עוברת "על פי דם" (jus sanguinis), דהיינו האזרחות היא פונקציה של אזרחות ההורים ולא של מקום הלידה. לכן, כל מי שנולד להורה שבעת הלידה היה בעל אזרחות גרמנית, ללא קשר למקום הולדתו, יהיה אזרח גרמני. לעומת זאת, לא כל מי שנולד בגרמניה יהיה באופן אוטומטי אזרח גרמני.
מהי "שלילת אזרחות מסיבות פוליטיות, של גזע או דת"?
האזרחות נשללה מסיבות פוליטיות, של גזע או דת אם נשללה לפי סעיף 2 לתקנה 11 לחוק האזרחות של הרייך מיום 25.11.1941 (הוראה ששללה באופן גורף מכל יהודי גרמניה, אשר מקום מושבם הרגיל ביום כניסתה של התקנה לתוקף - יום 27.11.1941 - או לאחר מכן לא היה בגרמניה, את אזרחותם הגרמנית) או אם נשללה האזרחות לפי החוק בדבר ביטול התאזרחויות ושלילת האזרחות הגרמנית מיום 14.07.1933.
כיצד ניתן לממש את הזכות לקבלת אזרחות גרמנית?
מי שאזרחותו נשללה ממנו לא רואים אותו כאזרח גרמני כל עוד הוא לא מבקש "ליישם" את זכותו לקבלת האזרחות. את הבקשה יש להגיש לרשות הפדרלית למנהל בגרמניה.
מה הדין אם ביקשתי וקיבלתי בינתיים אזרחות נוספת? (לדוגמה - אזרח גרמני לשעבר שאזרחותו נשללה ממנו עלה ארצה וקיבל אזרחות ישראלית. מישראל המשיך לארה"ב ושם קיבל בנוסף אזרחות אמריקאית)
גם אזרח גרמני לשעבר, שאזרחותו נשללה ממנו ולאחר מכן קיבל אזרחות זרה על פי בקשתו יכול לבקש את השבת האזרחות. הוא הדין בנוגע לצאצאיו.
מיהו "צאצא הזכאי לקבלת האזרחות"?
צאצא אשר נולד אחרי שלילת האזרחות של ההורה, אך טרם חידש אותו הורה את אזרחותו, זכאי הוא, באופן עצמאי, לבקש את חידוש האזרחות.
מהי זכותם של צאצאים שנולדו מקשר של נישואין לקבל את האזרחות הגרמנית?
ביום 20.5.2020 החליט בית המשפט הגרמני העליון לענייני חוקה על הרחבה פרשנית ניכרת של מעגל הזכאים לאזרחות גרמנית מקרב "צאצאי היקים", אשר בעבר לא היו זכאים.
לפני פסק הדין מי שנולד במסגרת נישואין לפני יום 01.04.1953 ורק אימו (ולא אביו) הייתה אזרחית גרמניה לא היה זכאי לקבלת האזרחות הגרמנית. האזרחות עברה אז רק דרך האב.
כיום, כתוצאה מפסק הדין גם מי שנולד במסגרת נישואין לפני יום 01.04.1953 ורק אימו (ולא אביו) הייתה אזרחית גרמניה ואזרחותה נשללה זכאי לקבלת האזרחות הגרמנית. אדם כזה יכול גם להעביר את האזרחות הגרמנית לצאצאיו.
יש לציין שקיימת גם קטגוריה המתייחסת לתקופת ביניים , והיא :
מי שנולד בין 0.1.04.1953 ל-01.01.1975 ואזרחותו מתבססת על אמו אך לא על אביו:
יש להבחין בין מי שנולד לאם גרמניה שבאותו מועד החזיקה בפועל באזרחות גרמנית. לבין מי שנולד לאם שאמנם זכאית לכך אך בפועל טרם מימשה את הזכות לקבלת אזרחות גרמנית.
במקרה של לידה לאם שבעת הלידה החזיקה בפועל באזרחות גרמנית, היה על האם או על הילוד להצהיר עד 31.12.1977 על רצונם להעביר ליילוד את האזרחות הגרמנית. אם לא עשו זאת, הילוד אינו זכאי יותר.
במקרה של לידה לאם שטרם מימשה את הזכות לקבלת אזרחות גרמנית – הזכאות קיימת גם היום.
מהי זכותם של צאצאים שנולדו מחוץ לנישואין לקבל את האזרחות הגרמנית?
מי שנולד על ליום 30.06.1993
בעבר מי שנולד מחוץ לנישואין ולפני יום 30.06.1993 יכול לקבל את האזרחות הגרמנית רק אם נולד לאם גרמניה.
כיום כתוצאה מפסק הדין של בית המשפט הגרמני העליון לענייני חוקה מיום 20.5.2020 גם מי שנולד מחוץ לנישואין ולפני יום 30.06.1993 זכאי לקבל את האזרחות הגרמנית גם אם נולד לאב גרמני. הוא גם מעביר את הזכות הזאת לצאצאיו.
מי שנולד בין יום 01.07.1993 לבין 30.06.1998
ילד שנולד מחוץ לנישואין בין המועדים דלעיל יהיה אזרח גרמני אם מי מהוריו היה אזרח גרמני בעת לידתו. עקרונית, אם רק האב הוא אזרח גרמני יש צורך במתן הצהרות אבהות על פי הדין הגרמני, וזאת לפני יום הולדתו ה-24 של הילד. לא ברור עדיין האם פסק הדין הרחיב גם את הזכאות של מי שלא ניתנה לגביהם הצהרה כאמור.
מי שנולד אחרי יום 01.07.1998
ילד שנולד מחוץ לנישואין אחרי יום 01.07.1998 יהיה אזרח גרמני אם מי מהוריו היה אזרח גרמני בעת לידתו. אולם, אם רק האב הוא אזרח גרמני ואין חזקת אבהות שבדין יש צורך במתן הצהרות אבהות על פי הדין הגרמני, וזאת לפני יום הולדתו ה-24 של הילד. לא ברור עדיין האם פסק הדין הרחיב גם את הזכאות של מי שלא ניתנה לגביהם הצהרה כאמור.